מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת הַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי
עַל חַיֵּיהֶם שֶׁל אָדָם וְחָוָּה
מֵעוֹלָם לֹא שָׁאַלְנוּ אֶת הַדָּבָר הֲכִי טִבְעִי:
הַאִם הָיְתָה אוֹ לֹא הָיְתָה שָׁם אַהֲבָה?

לָמַדְנוּ אֶת כָּל הַנְּתוּנִים הַיְּבֵשִׁים
עַל הַמָּקוֹם הַמַּדְהִים וְהַמֻּשְׁלָם
דִּמְיַנּוּ אוֹתָם רָצִים עְרֹמִים בֵּין הָעֵצִים
אֲבָל הַאִם זֶה כָּל מָה שֶׁהָיָה בַּגַּן?

אֲנִי יָכוֹל רַק לְנַחֵשׁ
שֶׁאָדָם הִרְגִּישׁ קְצָת חָנוּק
שֶׁחָוָּה קְצָת הָיְתָה בּוֹדְדָה
הֲרֵי כַּמָּה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת
אֶת אוֹתוֹ אָדָם בְּדִיּוּק?
כָּל עֶרֶב, כָּל בֹּקֶר, כָּל דַּקָּה

אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁאֱלֹהִים
לֹא סְתָם שָׁתַל עֵץ בַּגַּן
וְקָרָא לוֹ בִּתְמִימוּת עֵץ הַדַּעַת
הוּא לֹא סְתָם הֵנִיחַ לְיָדוֹ שֶׁלֶט עֲנָקִי
וְכָתַב עָלָיו בְּעִבְרִית "אָסוּר לָגַעַת"

אוּלַי הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן לְהָבִין
שלֹא נִהְיֶה מְרֻצִּים לְעוֹלָם
גַּם אִם אֲנַחְנוּ חַיִּים בְּתוֹךְ גַּן עֵדֶן
גַּם אִם הַכֹּל בֶּאֱמֶת מֻשְׁלָם