נַשֵּׁק אוֹתָהּ, נַשֵּׁק אוֹתָהּ לְאַט
כְּאִלּוּ בָּעוֹלָם אֵין שׁוּם דָּבָר כִּמְעַט
כְּאִלּוּ רַק אַתָּה וְהִיא שָׂם, רַק הִיא וְאַתָּה
וְכָל מָה שֶׁאָמוּר לִקְרוֹת נִדְחַה לָעֵת עַתָּה

נַשֵּׁק אוֹתָהּ, כְּאִלּוּ כְּבָר שָׁכַחְתָּ
כָּל מִישֶׁהִי אַחֶרֶת שֶׁאֵי פַּעַם נִשַּׁקְתָּ
חַיֵּךְ אֶל תּוֹךְ הַפֶּה שֶׁלָּהּ, שְׁאַף בְּסַקְרָנוּת
אֶת כָּל הַנְּשִׁימוֹת שֶׁלָּהּ וּנְשּׁוֹף בַּעֲדִינוּת

וּבִזְמַן שֶׁאַתָּה מְנַשֵּׁק אוֹתָהּ, חָבֵּק אוֹתָהּ אֵלֶיךָ
הַרְגֵשׁ אוֹתָהּ זוֹרֶמֶת בֵּין רֹאשְׁךָ לְבֵין יָדֶיךָ

עַכְשָׁו דַּמְיֵן שֶׁהִיא פִּסָּה שֶׁל שׁוֹקוֹלָד לָבָן
הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵי פַּעַם טָעַמְתָּ בָּעוֹלָם
וְאָז דַּמְיֵן שֶׁהִיא פִּסָּה שֶׁל שׁוֹקוֹלָד מָרִיר
הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאֵי פַּעַם תִּטְעַם

וְאָז בְּלִי הֲכָנָה - נַתֵּק אֶת הַשְּׂפָתַיִם
וּשְׁאַל אוֹתָהּ בְּשֶׁקֶט: "כַּמָּה זֶה שְׁתַּיִם וְעוֹד שְׁתַּיִם?"
אִם הִיא בִּתְגוּבָה אוֹמֶרֶת אֶת הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ מוּזָר
תֵּדַע אָז שֶׁנִּשַּׁקְתָּ אוֹתָהּ הֲכִי טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר