שׁוּב אֲנִי
הַהִיא מִפַּעַם שֶׁעָבְרָה
אַתָּה בֶּטַח לֹא זוֹכֵר
וְזֶה בְּסֵדֶר לֹא קָרָה
שׁוּם דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה לִזְכֹּר
רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע
שֶׁמֵּאָז הִתְחַלְתִּי
דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה

שׁוּב אֲנִי
אֲבָל הַפַּעַם בִּצְבָעִים
דֵּי דּוֹמָה בַּחוּץ
אֲבָל אֵין שׁוּם דָּבָר בִּפְנִים
שֶׁמַּזְכִּיר מָה שֶׁהָיִיתִי
שֶׁמַּסְגִּיר מָה שֶׁהָיָה
לָמַדְתִּי אֶת הַכֹּל
מֵהַתְחָלָה

וְעַכְשָׁו פִּתְאוֹם בַּדֶּרֶךְ
חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּדַאי
שֶׁתַּכִּיר אוֹתִי אַחֶרֶת
שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ אוּלַי
הִזְדַּמְּנוּת אַחַת נוֹסֶפֶת
לְרֹשֶׁם רִאשׁוֹנִי
הַרְשֵׁה לִי
לְהַצִּיג שׁוּב אֶת עַצְמִי