הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁמַּגִּיעַ לָהּ יוֹתֵר
הִיא קָמָה בַּבֹּקֶר עַל יָדְךָ
וְכָל אֵיבָר בַּגּוּף שֶׁלָּהּ אוֹמֵר
שֶׁמַּגִּיעַ לָהּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמְּךָ

הִיא מִסְתַּכֶּלֶת עָלֶיךָ וְחוֹשֶׁבֶת
אֵיךְ קָרָה שֶׁבַּסּוֹף אֲנִי אִתּוֹ?
אֲנִי שֶׁהָיוּ לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֲלוֹמוֹת
אֵיךְ וִתַּרְתִּי עַל הַכֹּל בִּגְלָלוֹ?

וְזֶה כּוֹאֵב אַתָּה יוֹדֵעַ
כִּי זֶה לֹא מְשַׁנֶּה
מָה תַּעֲשֶׂה
וְכַמָּה תִּשְׁתַּנֶה
אַתָּה אַף פַּעַם לֹא תִּהְיֶה אָדָם אַחֵר
וְהִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁמַּגִּיעַ לָהּ יוֹתֵר

וְהָאֱמֶת, אַתָּה יוֹדֵעַ - הִיא צוֹדֶקֶת
הִיא לֹא צְרִיכָה לְהִסְתַּפֵּק בְּךָ
יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים יָפִים מֵעֵבֶר
לָאֹפֶק הַקָּרוֹב הַזֶּה שֶׁלְּךָ

וְזֶה לֹא מְשַׁנֶּה גַּם אִם תִּקַּח אוֹתָהּ מִכָּאן
גַּם אִם תָּעִיף אוֹתָהּ גָּבוֹהַּ לַשְּׁחָקִים
הִיא יָצְאָה כְּבָר לַמַּסָּע שֶׁלָּהּ מִזְּמַן
הִיא לֹא נִמְצֵאת אִתְּךָ עָמֹק בִּפְנִים

וְזֶה כּוֹאֵב כִּי בִּשְׁבִילְךָ
הִיא הָיְתָה תָּמִיד
כָּל מָה שֶׁרָצִיתָ
בְּעָבָר וּבֶעָתִיד
וְאֵין לְךָ בְּרֵרָה, רַק לְשַׁחְרֵר
הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁמַּגִּיעַ לָהּ יוֹתֵר