כְּשֶׁתְּדַפְדֵּף יוֹם אֶחָד לַסִּפּוּר שֶׁהָיִיתִי
תְּגַלֶּה שֶׁנִּמְצָאוֹת שָׁם מִלִּים
שֶׁלֹּא שַׂמְתָּ לֵב שֶׁאָמַרְתִּי
שֶׁאַף פַּעַם לֹא הִצְלַחְתָּ לְהָבִין

אֲנִי מְקַוָּה שֶׁכְּשֶׁתִּקְרָא אוֹתָן הַפַּעַם
אָז הַכֹּל יִתְבַּהֵר לְךָ פִּתְאוֹם
וְזֶה יִגְרֹם לְךָ לִרְצוֹת לְחַפֵּשׂ אוֹתִי, לָדַעַת
מָה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה אִתִּי הַיּוֹם?

אֲנִי מְקַוָּה שֶׁתִּמְצָא עָלַי סִפְרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת
עִם הֲמוֹן תְּמוּנוֹת וְתֵאוּרֵי נוֹפִים
שֶׁתְּגַלֶּה שֶׁצִּטְּטוּ אוֹתִי בְּכָל מִינֵי שִׂיחוֹת
שֶׁנִּכְתְּבוּ עָלַי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שִׁירִים

וְשֶׁבָּאֵזוֹר הֲכִי נֶחְשַׁב
עַל הַמַּדָּף הֲכִי מַרְשִׁים
אַתָּה תִּרְאֶה תְּמוּנָה שֶׁלִּי עַל הַכְּרִיכָה
וְזֶה יִתְפֹּס אוֹתְךָ בַּבֶּטֶן
כִּי אָז פִּתְאוֹם אַתָּה תָּבִין
שֶׁזֶּה יָכֹל הָיָה לִהְיוֹת גַּם הַסִּפּוּר שֶׁלְּךָ