הוּא יוֹשֵׁב פֹּה מֵאֲחוֹרַי
אַבָּא שֶׁל הָאֶקְסִית
לֹא לָזוּז, לֹא לִנְשׁוֹם
עָבַרְתִּי עַל פָּנָיו קוֹדֶם
וְהוּא לֹא רָאָה אוֹתִי
וַאֲנִי לֹא אָמַרְתִּי שָׁלוֹם

הוּא לֹא מַמָּשׁ אוֹהֵב אוֹתִי
אַבָּא שֶׁל הָאֶקְסִית
אֶת הָאֱמֶת הוּא לֹא אָהַב אוֹתִי מֵעוֹלָם
תָּמִיד הָיָה מִסְתַּכֵּל עָלַי בְּמַבָּט כָּזֶה שֶׁל
"לִיפְשִׁיץ,
חַכֵּה, חַכֵּה כְּשֶׁהִיא לֹא תִּהְיֶה כָּאן"

וְאַחֲרֵי שֶׁזָּרַקְתִּי אוֹתָהּ?
וְעוֹד בַּצּוּרָה שֶׁעָשִׂיתִי אֶת זֶה?
אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁ"שָּׁלוֹם" זוֹ הַדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה
לִפְתּוֹחַ בְּשִׂיחָה עִם הָאַבָּא שֶׁל הָאֶקְסִית
מַקְסִימוּם "טָעִיתִי"
מַקְסִימוּם "סְלִיחָה"

הוּא עוֹבֵד בַּמִּיּוּן
אַבָּא שֶׁל הָאֶקְסִית
וּפַעַם אַחַת אֲנִי זוֹכֵר
הוּא אָמַר לִי שֶׁכָּל אֶחָד בַּסּוֹף מַגִּיעַ לַמִּיּוּן
וְשֶׁכְּדַאי לִי מְאֹד לְהִיזָּהֵר

אָז אֲנִי מְאֹד נִזְהַר עַכְשָׁו
כִּמְעַט וְלֹא נוֹשֵׁם
רַק יוֹשֵׁב שָׁקֵט וְלֹא אוֹמֵר דָּבָר
גַּם כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ
עוֹצֵר לְיָדִי פִּתְאוֹם
וְאוֹמֵר לִי שֶׁאֲנִי נִרְאֶה מוּכָּר

אֲנִי מְסַמֵּן לוֹ שֶׁהוּא לֹא מוּכָּר לִי
וּמִתְעַלֵּם בְּהַפְגָּנָתִיּוּת
אֲבָל הוּא רַק מַמְשִׁיךְ לְהִסְתַּכֵּל
וְאוֹמֵר לִי "כַּמּוּבָן!
לִיפְשִׁיץ אַבְרָהָם
הָיְיתָה לְךָ חֲבֵרָה בְּשֵׁם יָעֵל!"

וַאֲנִי מַרְגִּישׁ אֵיךְ שֶׁהוּא קָם
אַבָּא שֶׁל הָאֶקְסִית
עוֹבֵר לְיָדִי וְנֶעֱצַר
וַאֲנִי אוֹמֵר לוֹ "טָעִיתִי!
סְלִיחָה, אַל תִּפְגַּע בִּי!"
וְהוּא אוֹמֵר לִי: "לִיפְשִׁיץ
תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה בֶּן אָדָם מוּזָר"