שָׁעָתָּיִים אַחֲרֵי
שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ כְּבַר דֵּי
הִתְאַהַבְתִּי
דִּמְיַנְתִּי אוֹתְךָ לְיָדִי
וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי

וְהָיָה לִי נָעִים
לְקַוּוֹת שֶׁאוּלַי
גַּם אַתָּה בָּא אֵלַי
עַם אוֹתָן הַתְּחוּשׁוֹת
אֲבָל אָז הִתְבָּרֵר
אָז הִתְבָּרֵר שֶׁפָּחוֹת

בְּכָל זֹאת הָיָה לִי טוֹב
כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי עָלֶיךָ
בְּכָל זֹאת הָיָה לַמְרוֹת
שֶׁהָיִיתִי לְבַד

בְּלֵילוֹת שֶׁרָצִיתִי
אוֹתְךָ וְהָיִיתִי
נוֹגַעַת
בִּגְבָרִים אֲחֵרִים וְזָרִים
לֹא רָצִיתִי לָדַעַת

בִּקַּשְׁתִּי לִסְגֹּר
אֶת הָאוֹר וַעֲדַיִן
עָצַמְתִּי עֵינַיִם
עָצַמְתִּי אוֹתָן
שֶׁרַק לֹא אֶרְאֶה
שֶׁרַק לֹא אֶרְאֶה אוֹתִי שָׁם

בְּכָל זֹאת הָיָה לִי טוֹב…

חֲבֵרִים שֶׁאוֹמְרִים לִי
שֶׁאַתָּה לֹא מַתְאִים לִי
וְזֶהוּ
הוּא לֹא יִשְׁתַּנֶּה בִּשְׁבִילֵךְ
תָּבִינִי, כָּזֶה הוּא

וְחָשַׁבְתִּי אִם רַק
אֶשָּׁאֵר עוֹד קְצָת זְמַן
אוּלַי תִּתְאַהֵב בִּי
אוּלַי אַתָּה גַּם
אָמַרְתָּ הֲרֵי
שֶׁלְּהִתְאַהֵב בִּי זֶה קַל
וָלֹא הִתְאַהַבְתָּ
לֹא הִתְאַהַבְתָּ בִּכְלָל