בָּכִית כְּשֶׁדִּיבַּרְנוּ
אֲבָל לֹא רָצִית
לוֹמַר לִי עַל מָה
וְלָמָּה בָּכִית
אָמַרְתְּ שֶׁבִּגְלַל
שֶׁרַע לָךְ אִיתִּי
וְרַע לָךְ שֶׁאַתְּ
עוֹד אוֹהֶבֶת אוֹתִי

אָז הָלַכְתִּי הַצִּידָּה
וְסָחַטְתִּי לָךְ
שְׁלוֹשִׁים תַּפּוּזִים
שֶׁהָיוּ בַּמִּטְבָּח
אַתְּ חִיַּיכְתְּ כְּשֶׁשָּׁאַלְתְּ
אִם זֶה מִיץ אֲמִיתִּי
אוּלַי אַתְּ בְּכָל זֹאת
אוֹהֶבֶת אוֹתִי?