הָיִיתִי "נַעֲרָה בְּסִכּוּן"
אַחַת כָּזוֹ שֶׁאֵין לָהּ שׁוּם מִסְגֶּרֶת
עוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לַמָּקוֹם
שֶׁהוֹלֶכֶת, אֲבָל לֹא תָּמִיד חוֹזֶרֶת
הָיִיתִי מִסְתּוֹבֶבֶת עִם אֲנָשִׁים
שֶׁסִּכְּנוּ אוֹתִי וַאֲנִי אוֹתָם
לֹא יָכֹלְתִּי לִמְצֹא אֱמוּנָה בְּעַצְמִי
לֹא בְּאַף אֶחָד אַחֵר בָּעוֹלָם

וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁאִבַּדְתִּי אֶת הַכֹּל
לִפְנֵי שֶׁאִבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי
מָצָאתִי מָקוֹם שֶׁגָּרַם לִי לִשְׁאֹל
וְלִבְדֹּק מֵחָדָשׁ מִי אֲנִי
הָיָה לִי קָשֶׁה
וְהָיוּ מִלְחָמוֹת
וַעֲדַיִן הִרְגַּשְׁתִּי בְּטוּחָה
כִּי לֹא הָיִיתִי עוֹד "נַעֲרָה בְּסִכּוּן"
הָיָה לִי בַּיִת
הָיְתָה לִי מִשְׁפָּחָה

פִּתְאוֹם הָיָה מִי שֶׁיְּטַפֵּל בִּי
שֶׁיִּתֵּן לִי קַרְקַע יְצִיבָה
שֶׁחִבֵּק אוֹתִי גַּם כְּשֶׁטָּעִיתִי
שֶׁקִּבֵּל אוֹתִי לֹא מְשַׁנֶּה מָה
וְיָכֹלְתִּי לַעֲצֹר וְלִנְשֹׁם קְצָת
לָלֶכֶת בְּלִי לְפַחֵד לִפֹּל
כִּי יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁיִּשְׁמֹר עָלַי
שֶׁבִּשְׁבִילוֹ תָּמִיד אֶהְיֶה מֵעַל הַכֹּל

וְלַמְרוֹת שֶׁהַמִּלְחָמָה עֲדַיִן נִמְשֶׁכֶת
לַמְרוֹת שֶׁרֹב הַזְּמַן קָשֶׁה
מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם כְּבָר יָצָאתִי אַחֶרֶת
זוֹ הָיְתָה נְקֻדַּת הַמִּפְנֶה
אֲנִי בּוֹגֶרֶת יוֹתֵר, מְאֻזֶּנֶת יוֹתֵר
חֲזָקָה, עַצְמָאִית, בְּטוּחָה
וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה מָה יִקְרֶה
יֵשׁ לִי בַּיִת
וְיֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה