אֲנִי מְפַחֶדֶת
שֶׁזֶּה יַהֲפֹךְ לְהֶרְגֵּל
הַנְּשִׁיקָה שֶׁל הַלַּיְלָה
הַבֹּקֶר אַחֲרֵי
הַמִּלִּים שֶׁנֶּאֱמָרוֹת
כְּאִלּוּ לֹא בְּכַוָּנָה
הַמַּבָּט הַיָּשִׁיר
הַשְּׁתִיקָה הַכֵּנָה

אֲנִי מְפַחֶדֶת
שֶׁפִּתְאוֹם נִתְעוֹרֵר
וְנִרְאֶה אֶת הָאוֹר
אֲבָל לֹא נִסְתַּנְוֵר
שֶׁנַּרְגִּישׁ אֶת הַחֹם
אֲבָל לֹא אֶת הָאֵשׁ
שֶׁנַּחְשֹׁב פִּתְאוֹם שֶׁזֶּהוּ
זֶה כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ

בִּגְלַל זֶה אֲנִי שׁוֹאֶלֶת
כָּל יוֹם כִּמְעַט
הַאִם הִתְרַגַּלְנוּ
אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עוֹד קְצָת
מָה לִלְמֹד
מָה לְהַכִּיר
מָה לְגַלּוֹת
שֶׁאַף פַּעַם לֹא נַפְסִיק לְהִשְׁתַּנּוֹת