תִּזְכֹּרֶת קְטַנָּה לְעַצְמְךָ
שֵׁב לְיָדָהּ כְּשֶׁהִיא צְרִיכָה
חַכֵּה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ מָה לוֹמַר
תַּקְשִׁיב
וְאַל תַּגִּיד דָּבָר

תִּזְכֹּרֶת לֹא פָּחוֹת חֲשׁוּבָה
שַׁתֵּף אוֹתָהּ בְּכָל מָה שֶׁקּוֹרֶה לְךָ
עֲנֵה לָהּ עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת
בְּלִי לְהִפָּגַע
וּבְלִי לִשְׁפֹּט

וְאִם הִיא מִתְקָרֶבֶת, אַל תִּשָּׁאֵר
תָּקוּעַ בְּמָקוֹם רָחוֹק, בִּזְמַן אַחֵר
אַתָּה עוֹשֶׂה הַכֹּל יוֹתֵר מִדַּי לְבַד
וּמְאַבֵּד אוֹתָהּ בְּכָל פַּעַם קְצָת

תִּזְכֹּרֶת קְטַנָּה שֶׁלִּפְעָמִים
אִם הִיא פּוֹחֶדֶת, קַח צַעַד לְפָנִים
אִם הִיא מוֹעֶדֶת, קַח צַעַד לְאָחוֹר
כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִתְפֹּס אוֹתָהּ
בְּכָל פַּעַם שֶׁתִּפֹּל

וְאִם הִיא מִתְרַחֶקֶת, אַל תִּתְכַּנֵּס
לַמָּקוֹם הַהוּא בְּךָ שֶׁפָּגוּעַ וְכוֹעֵס
חַכֵּה קָרוֹב, הַרְאֵה לָהּ שֶׁאַתָּה
תָּמִיד נִמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל הַחְלָטָה

וְאִם הִיא מִתְקָרֶבֶת, אַל תִּשָּׁאֵר
תָּקוּעַ בְּמָקוֹם רָחוֹק, בִּזְמַן אַחֵר
שְׁכַח מֵהָאֶגוֹ, אַל תִּסְגֹּר וְאַל תַּרְחִיק
תַּקְשִׁיב לְמִישֶׁהוּ שֶׁטָּעָה בְּזֶה מַסְפִּיק