בַּיּוֹם שֶׁהַבּוּעָה תִּתְפּוֹצֵץ
אַתְּ תִּרְאִי אוֹתוֹ בָּרְחוֹב
וְהוּא פִּתְאוֹם יֵרָאֶה לָךְ אַחֶרֶת
אֲפִלּוּ לֹא קָרוֹב
לַדְּמוּת שֶׁבָּנִית לְעַצְמֵךְ
לָאִישׁ שֶׁחָשַׁבְתְּ שֶׁאַתְּ מַכִּירָה
שֶׁגָּרַם לָךְ לִהְיוֹת כָּל כָּךְ עִוֶּרֶת
בַּיּוֹם שֶׁתִּתְפּוֹצֵץ הַבּוּעָה

בַּיּוֹם שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ הָעֲנָנִים
אַתְּ תַּבִּיטִי בְּעַצְמֵךְ מֵהַצָּד
וְתֹאמְרִי: אֱלֹהִים אַדִּירִים
הֲרֵי אֵין בָּאָדָם הַזֶּה כִּמְעַט
שׁוּם דָּבָר שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת
שׁוּם דָּבָר שֶׁאֲנִי מַעֲרִיכָה
אַתְּ תַּרְגִּישִׁי כָּל כָּךְ מְטֻמְטֶמֶת
בַּיּוֹם שֶׁתִּתְפּוֹצֵץ הַבּוּעָה

אֲבָל עַד אָז אַתְּ לֹא מְעֻנְיֶנֶת
שֶׁמִּישֶׁהוּ יְסַפֵּר לָךְ עָלָיו
אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאַתְּ סְתָם מְדַמְיֶנֶת
אֲבָל זֶה מָה שֶׁטּוֹב לָךְ עַכְשָׁו
אָז לָמָּה לְנָסוֹת לְהִתְמוֹדֵד
אִם אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ לֹא לַחְשֹׁב?
מָה הַטַּעַם לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת
אִם הַשֶּׁקֶר מַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ טוֹב?