זֶה הָיָה יָפֶה אֵיךְ
הִרְשֵׁית לְעַצְמֵךְ
לְרֶגַע אֶחָד
פִּתְאוֹם לְחַיֵּךְ
לְדַמְיֵן שֶׁיָּכֹל לִהְיוֹת טוֹב
לֹא עַכְשָׁו
אֲבָל כֵּן בְּקָרוֹב

זֶה הָיָה יָפֶה אֵיךְ
בְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתְּ
קָפְצָה לָהּ תְּחוּשָׁה
לֹא מֻכֶּרֶת כִּמְעַט
שֶׁדְּבָרִים יִסְתַּדְּרוּ עִם הַזְּמַן
לֹא הַכֹּל
אֲבָל חֵלֶק קָטָן

זֶה הָיָה רַק לְרֶגַע אֶחָד
וְאַחֲרֵי זֶה הַכֹּל נֶעֱלַם
אַתְּ חָזַרְתְּ שׁוּב לִשְׂנֹא אֶת עַצְמֵךְ
וְאַחַר כָּךְ אֶת כֹּל הָעוֹלָם

זוֹ הָיְתָה רַק תְּחוּשָׁה, לֹא יוֹתֵר
אֲבָל בִּזְכוּתָהּ אַתְּ גִּלִּית
שֶׁחִיּוּךְ זֶה דָּבָר שֶׁחוֹזֵר
שֶׁהָעֶצֶב הוּא לֹא לְתָמִיד