אֲנִי מְחַפֵּשׂ מִישֶׁהִי
שֶׁתְּמוּרַת סְכוּם סִמְלִי
תּוֹפִיעַ לְבוּשָׁת שְׁחֹרִים
לַהַלְוָיָה שֶׁלִּי
תַעֲמֹד הֲכִי רָחוֹק
הֲכִי שׁוֹנָה, הֲכִי בַּצַּד
לֹא תַּגִּיד מִלִּים יָפוֹת
לֹא תְדַבֵּר עִם אַף אֶחָד

שֶׁתַּרְכִּיב מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ שְׁחֹרִים
תִּפְתַּח בַּגֶּשֶׁם מִטְּרִיָּה
תִּשְׁמֹר אֶת מַבָּטָהּ מוּרָם
וְלִפְעָמִים תִּמְחֶה דִּמְעָה
וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אוֹתִה:
"סְלִיחָה, אֲבָל, מִי אַתְּ?"
הִיא רַק תַּבִּיט עָלָיו בְּשֶׁקֶט
וְתִתְרַחֵק מִשָּׁם לְאַט

זֶה יַהֲפֹךְ קְצָת אֶת הָעֶצֶב
לְחִידָה, לְסוֹד קָרוֹב
כְּדֵי שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתִי
יַתְחִיל פִּתְאוֹם לַחְשֹׁב:
רֶגַע, מִי אֲנִי בְּעֶצֶם?
מָה הָיִיתִי בֶּאֱמֶת?
וְאֵיזֶה חֲבָל שֶׁמְּגַלִּים אֶת זֶה
רַק עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי מֵת