אִם אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי בְּהֶתְקֵף חֲרָדָה
זֶה לֹא יַעֲזֹר אִם תַּגִּיד לִי
שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לְהֵרָגַע
רַק חַיֵּךְ אֵלַי בְּשֶׁקֶט, שִׂים יָדְךָ עַל יָדִי
סַנְכְּרֵן אֶת הַנְּשִׁימוֹת שֶׁלְּךָ
עִם הַנְּשִׁימוֹת שֶׁלִּי
וְכָל הַזְּמַן תַּגִּיד לִי
מָה שֶׁאֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לִזְכֹּר
שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר
שֶׁעוֹד מְעַט זֶה יַעֲבֹר

אִם אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי נִלְחֶמֶת
וְזֶה נִהְיֶה יוֹתֵר קָשֶׁה
תַּזְכִּיר לִי שֶׁאֲנִי לֹא צְרִיכָה
לְנַסּוֹת לִשְׁלֹט בְּזֶה
רַק לָתֵת לְזֶה לְהִכָּנֵס וְלַעֲבֹר דַּרְכִּי
תַּצִּיעַ לִי דְּבָרִים שֶׁיַּסִּיחוּ אֶת דַּעְתִּי
וְכָל הַזְּמַן תַּגִּיד לִי
מָה שֶׁאֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לִזְכֹּר
שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר
שֶׁעוֹד מְעַט זֶה יַעֲבֹר

וְאַל תִּבָּהֵל
אַל תַּחְשֹׁב
שֶׁאִם זֶה לֹא עוֹבֵר אוּלַי
אַתָּה לֹא עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ טוֹב
וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִמֶּנִּי
כִּי זֶה הֲכִי מַפְחִיד אוֹתִי
אֲנִי גַּם כָּכָה מַרְגִּישָׁה נוֹרָא
עִם כָּל מָה שֶׁאֲנִי

דַּבֵּר אֵלַי בְּרֹגַע
חַיֵּךְ אֵלַי בְּרֹךְ
חַבֵּק אוֹתִי חִבּוּק
הֲכִי קָטָן, הֲכִי אָרֹךְ
וְכָל הַזְּמַן תַּגִּיד לִי
מָה שֶׁאֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לִזְכֹּר
שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר
שֶׁעוֹד מְעַט זֶה יַעֲבֹר