תָּמִיד כְּשֶׁאַתָּה בָּא
אֲנִי טִפָּה יוֹתֵר
יוֹדַעַת שֶׁאָסוּר
אֲבָל זֶה לֹא עוֹזֵר לִי, לֹא עוֹזֵר
כְּשֶׁאַתָּה בָּא, אֲנִי שׁוֹמֶרֶת, מַחְזִיקָה
עַד שֶׁהַכֹּל עוֹבֵר
אֲנִי יוֹדַעַת לָמָּה בָּאתָ
וּמָה אָסוּר שֶׁיֵּאָמֵר

תָּמִיד כְּשֶׁאַתָּה בָּא
אֲנִי טִפָּה פָּחוֹת
מְרוֹקֶנֶת מֵעַצְמִי
אֲבָל שׁוֹמֶרֶת עוֹד כֹּחוֹת
כְּשֶׁאַתָּה בָּא, אֲנִי נוֹפֶלֶת בִּגְלָלְךָ
אֲנִי רוֹצָה לִבְכּוֹת
אֲנִי יוֹדַעַת לָמָּה בָּאתָ
וְּמָה אָסוּר לִי לְצַפּוֹת

אוּלַי אַצְלִיחַ יוֹם אֶחָד לָצֵאת
אוּלַי תִּרְאֶה בִּי מָה שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת

תָּמִיד כְּשֶׁאַתָּה בָּא
אֲנִי כְּאִלּוּ קְצָת
יוֹדַעַת שֶׁאָסוּר
אֲבָל כְּבָר לֹא אִכְפַּת לִי, לֹא אִכְפַּת
כְּשֶׁאַתָּה בָּא, אֲנִי כְּאִילּוּ מוּכָנָה
לָקוּם לְהֵעָלֵם
אֲנִי יוֹדַעַת לָמָּה בָּאתָ
וּמָה אָסוּר לִי לְדַמְיֵן

אוּלַי אַצְלִיחַ יוֹם אֶחָד לָצֵאת
אוּלַי תִּרְאֶה בִּי מָה שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת