הָאֱמֶת הִיא שֶׁכְּבָר פַּעַם אַחַת חָיִיתָ
עַכְשָׁיו זוֹ הַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה
אַתָּה כַּמּוּבָן לֹא זוֹכֵר מָה עָשִׂיתָ
אֵין לְךָ מֻשָּׂג מָה הָיָה
אֲבָל חָיִיתָ לֹא רַע, אֲפִלּוּ שֶׁבַּדֶּרֶךְ
עָשִׂיתָ לֹא מְעַט טָעֻיּוֹת
הִתְעַלַּמְתָּ מִיּוֹתֵר מִדַּי דְּבָרִים חֲשׁוּבִים
הִתְעַסַּקְתָּ בְּיוֹתֵר מִדַּי שְׁטֻיּוֹת

אֲבָל מָה שֶׁחָשׁוּב זֶה שֶׁכָּל הַזְּמַן הִשְׁתַּפַּרְתָּ
וְאֵיפֹה שֶׁהוּא בְּגִיל מְאֻחָר
כְּשֶׁהָיִיתָ כְּבָר מְאֹד שָׁלֵם עִם עַצְמְךָ
חָשַׁבְתָּ: אִם רַק הָיָה אֶפְשָׁר
לְהַתְחִיל שׁוּב בְּחַיִּים חֲדָשִׁים
עִם הַיֶּדַע שֶׁיֵּשׁ לְךָ הַיּוֹם
הָיִיתָ עוֹשֶׂה דְּבָרִים אַחֶרֶת
הָיִיתָ עוֹשֶׂה הַכֹּל נָכוֹן

אָז הִנֵּה, כָּל מָה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ קָרָה
נָתְנוּ לְךָ עוֹד הִזְדַּמְּנוּת
אַתָּה כַּמּוּבָן לֹא זוֹכֵר מָה עָשִׂיתָ
חוֹזֵר עַל טָעוּת וְעוֹד טָעוּת
אֲבָל זוֹ הַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה שֶׁלְּךָ, תַּאֲמִין לִי
אָז גַּם אִם אַתָּה לֹא מַעֲרִיךְ
חֲשֹׁב עַל זֶה קְצָת וְאוּלַי הַפַּעַם
תַּעֲשֶׂה אֶת זֶה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ