הָרֶגַע הַנָּכוֹן יָשַׁב עַל חוֹף הַיָּם
עָצַם אֶת הָעֵינַיִם, דִּמְיֵן שֶׁהוּא נִרְדָּם

פִּתְאוֹם עָבַר שָׁם מִישֶׁהוּ, עָצַר וְהִסְתַּכֵּל
"תַּגִּיד לִי," הוּא אָמַר לוֹ, "מָה לַעֲזָאזֵל
אַתָּה עוֹשֶׂה פֹּה? אַתָּה קוֹלֵט כַּמָּה אֲנָשִׁים
מְחַכִּים לְךָ בַּבַּיִת, כְּבָר כִּמְעַט מְיֹאָשִׁים?
הֵם בְּטוּחִים שֶׁאַתָּה בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאַתָּה מֵעֵבֶר לַפִּנָּה
וְאַתָּה שׁוֹתֶה לִי קוֹקוֹס פֹּה עִם מִטְּרִיָּה קְטַנָּה?!"

הָרֶגַע הַנָּכוֹן הֵרִים לְאַט אֶת מִשְׁקָפָיו
הִבִּיט אֶל תּוֹךְ עֵינֵי הָאִישׁ, הִקְשִׁיב בְּשֶׁקֶט לִדְבָרָיו

וְאָמַר: "צוֹדֵק, הִגְזַמְתִּי
לֹא הָיְתָה לִי שׁוּם סִבָּה
אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי בַּדֶּרֶךְ
תִּרְאֶה, עוֹד רֶגַע אֲנִי בָּא"