אוֹמְרִים שֶׁאַתָּה לֹא יָכוֹל
לֶאֱהֹב מִישֶׁהוּ אַחֵר
לִפְנֵי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת עַצְמְךָ
אֲנִי מֵעוֹלָם לֹא אָהַבְתִּי אֶת עַצְמִי
אֲבָל כַּמָּה אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ

כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי זֶה רַק לִשְׁאֹף אוֹתְךָ אֵלַי
וְלֹא לִנְשֹׁף מִמְּךָ כְּלוּם בַּחֲזָרָה
לְהַכְנִיס אוֹר מֵחַיֶּיךָ אֶל הַחֹשֶׁךְ בְּחַיַּי
אֲבָל אָז בַּדֶּרֶךְ מַשֶּׁהוּ קָרָה:

לִבִּי הִתְרַכֵּך מֵעֵינֵיךָ
צְחוֹקְךָ הִתְעַרְבֵּב בְּדָמִי
וּכְשֶׁמִּלְאָה אוֹתִי הָאַהֲבָה שֶׁלִּי אֵלֶיךָ
הִפְסַקְתִּי לִשְׂנֹא אֶת עַצְמִי