מילות השיר "הַצֶּבַע הַצָּהֹב" — ברק פלדמן
מְסַפְּרִים עַל וִינְסֶנְט וָן גוֹךְ
שֶׁכְּשֶׁהוּא הָיָה מְצַיֵּר
אַחַת לְכַמָּה זְמַן הוּא פִּתְאוֹם הָיָה עוֹצֵר
מַבִּיט בַּצִּיּוּר מֵרָחוֹק
מַבִּיט בּוֹ מִקָּרוֹב
וְאָז מַתְחִיל לֶאֱכוֹל אֶת הַצֶּבַע הַצָּהֹב
צֶבַע אֲמִתִּי, לֹא צֶבַע מַאֲכָל
וְרַק צָהֹב
עַל אֲחֵרִים הוּא לֹא הִבִּיט בִּכְלָל
אוֹמְרִים עָלָיו עַל וִינְסֶנְט
שֶׁכָּכָה הוּא הֶאֱמִין
שֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהַכְנִיס
אֶת הָאֹשֶׁר לְבִפְנִים
כֻּלָּם חָשְׁבוּ שֶׁהוּא דָּפוּק
קָרְאוּ לוֹ "מְשֻׁגָּע"
אָמְרוּ לוֹ "זֶה רָעִיל
הוֹרֵג אוֹתְךָ בְּהַדְרָגָה
וְחוּץ מִזֶּה, אֵין קֶשֶׁר!
אַתָּה מֵבִין, אֵין שׁוּם דָּבָר
בְּלֶאֱכֹל צֶבַע צָהֹב
שֶׁיַּהֲפֹךְ אוֹתְךָ לִמְאֻשָּׁר!"
אֲבָל וִינְסֶנְט, מְסַפְּרִים
לֹא הֵבִין אֶת הָעִנְיָן
הוּא חָשַׁב שֶׁאֲנָשִׁים
הֲרֵי עוֹשִׂים אֶת זֶה כָּל הַזְּמַן
הֵם מִתְמַכְּרִים לִדְבָרִים
שֶׁעוֹשִׂים לָהֶם רַע
נִכְנָסִים לְמַצָּבִים
שֶׁפּוֹגְעִים בָּהֶם נוֹרָא
קוֹנִים הָמוֹן
גַּם כְּשֶׁהֵם אַף פַּעַם לֹא צְרִיכִים
וְנִשְׁאָרִים עִם הָאָדָם
שֶׁמַּכְאִיב לָהֶם הֲכִי
"כִּי אִם אַתָּה בָּטוּחַ," וִינְסֶנְט אָמַר,
"שֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁיָּכוֹל לַהֲפֹךְ אוֹתְךָ לִמְאֻשָּׁר
אַתָּה תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ אֲפִלּוּ
אִם זֶה לֹא עוֹשֶׂה לְךָ טוֹב
לְכָל אֶחָד, לְכָל אַחַת
יֵשׁ אֶת הַצֶּבַע הַצָּהֹב"