אַתְּ קָמָה בַּבֹּקֶר וְרוֹאָה אוֹתוֹ
מֵצִיץ מֵחַלּוֹן הַמִּטְבָּח
עוֹמֵד שָׁם שׁוֹתֵק, מְחַכֶּה לָךְ
הָהָר הַגָּבֹהַּ שֶׁלָּךְ
כָּל בֹּקֶר לִפְנֵי הַמִּקְלַחַת
לִפְנֵי הַקָּפֶה הַנָּמֵס
אַתְּ נִגֶּשֶׁת לַדֶּלֶת, פּוֹתַחַת
וּלְאַט מַתְחִילָה לְטַפֵּס

הָרַגְלַיִם כָּל כָּךְ כּוֹאֲבוֹת לָךְ
הַיָּדַיִם מְלֵאוֹת חֲתָכִים
כָּל סֶלַע בַּחוּץ מְחַכֶּה לָךְ
כָּל קוֹץ מִתְחַדֵּד וּמַמְתִּין
אֲבָל אַתְּ מְטַפֶּסֶת בְּשֶׁקֶט
מְטַפֶּסֶת בִּכְלָל בְּלִי לַחְשֹׁב
אֲפִלּוּ מֻקְדָּם כְּשֶׁעוֹד חֹשֶׁךְ
אֲפִלּוּ כְּשֶׁקַּר וְרָטֹב

וְלָאֲנָשִׁים שֶׁרוֹאִים אוֹתָךְ בְּכָל בֹּקֶר
אֵין בִּכְלָל מֻשָּׂג מָה עָבַרְתְּ
הֵם לֹא מְבִינִים שֶׁלִּפְנֵי שֶׁנִּפְגַּשְׁתֶּם
כְּבָר טִפַּסְתְּ אֵיזֶה הַר וְחָזַרְתְּ
אֲבָל טוֹב לָךְ עִם זֶה שֶׁזֶּה כָּכָה
אַתְּ שׂוֹנֵאת כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים "מָה אִתָּךְ?"
זֶה גּוֹרֵם לָךְ לְהַרְגִּישׁ קְצָת נוֹרְמָלִית
עִם הָהָר הַגָּבֹהַּ שֶׁלָּךְ