אָדָם חַי אֶת חַיָּיו
חוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל כַּשּׁוּרָה
הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ בְּסֵדֶר
הַשִּׁגְרָה שֶׁלּוֹ סְבִירָה

הוּא לֹא נֶהֱנֶה יוֹתֵר מִדַּי
אֲבָל הָאֱמֶת הִיא
שֶׁהוּא גַּם לֹא מַמָּשׁ סוֹבֵל
הוּא עוֹשֶׂה כַּמָּה דְּבָרִים
שֶׁהוּא לֹא בְּדִיּוּק רָצָה
אֲבָל לְכָל דָּבָר אֶפְשָׁר לְהִתְרַגֵּל

וְאָז הוּא יוֹצֵא לְחֻפְשָׁה חֲלוֹמִית
וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר הוּא נִפְגָּשׁ עִם הַמְּצִיאוּת
וּפִתְאוֹם כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה
אֶת הַחַיִּים שֶׁמְּחַכִּים לוֹ
בָּא לוֹ לָמוּת מִזֶּה
בָּא לוֹ לָמוּת