לֹא הִפְסַקְתִּי לֶאֱהֹב אוֹתְךָ פִּתְאוֹם
זֶה הָיָה תַּהֲלִיךְ אָרֹךְ וְחָשׂוּף
נָפְלָה מִמֶּנִּי כָּל יוֹם
חֲתִיכָה אַחֶרֶת
כָּל פַּעַם מִמָּקוֹם אַחֵר בַּגּוּף

לֹא הִפְסַקְתִּי לֶאֱהֹב אוֹתְךָ בְּרֶגַע
זוֹ הָיְתָה תְּקוּפָה קָשָׁה שֶׁל הִסְתַּגְּלוּת
הָיִיתִי צְרִיכָה
לֶאֱסֹף מֵהָרִצְפָּה
אֶת כָּל הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה שֶׁנָּפְלוּ

וְלָמַדְתִּי אֵיךְ לִבְנוֹת אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ
אֲבָל הַפַּעַם כְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר
שֶׁמֻּרְכָּב מכֹּל מָה שֶׁהָיִיתִי קוֹדֵם
וּבְלִי שׁוּם דָּבָר שֶׁאוֹהֵב אוֹתְךָ יוֹתֵר