מילות השיר "הַמְּתַכְנֵת שֶׁל הָעוֹלָם" — ברק פלדמן
הַמְּתַכְנֵת שֶׁל הָעוֹלָם
יָשַׁב מוּל הַמָּסָךְ
הַבְּעָיָה גְּדוֹלָה חָשַׁב
הַפִּתְרוֹן קָשֶׁה כֹּל כָּךְ
הוּא כְּבַר שִׁנָּה הֲרֵי הָמוֹן
לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת
אַךְ עִם הַזְּמַן זֶה הִסְתַּבֵּךְ
הוּא לֹא מַכִּיר כְּבַר אֶת הַקּוֹד
מִסְפָּר הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים עָלָה
הַמְּעַבְּדִים הִתְחַמְמוּ
עַל כָּל בָּאג שֶׁהוּא תִּקֵּן
עוֹד שְׁנַיִם חֲדָשִׁים קָפְצוּ
כָּל הַזְּמַן הָיוּ תְּלוּנוֹת
שֶׁהוּא כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ הֵבִין
וְכָל תּוֹסָף שֶׁהוּא הִכְנִיס
הִפִּיל אֶת כָּל הַשָּׁרָתִּים
אָז הוּא הֵבִין שֶׁאֵין בְּרֵרָה
צָרִיךְ לִסְגֹּר וּלְאַתְחֵל
לַעֲשׂוֹת עִדְכּוּן גִּירְסָה
וּלְהַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל
(וְזֶה דָּבָר אַתֶּם יוֹדְעִים
שֶׁכְּבָר מִזְּמַן הוּא לֹא עָשָׂה
כִּי מֵאָז שְׁנוֹת הָאַרְבָּעִים
אֲנַחְנוּ בְּאוֹתָהּ גִּירְסָה)
אָז הוּא אִתְחֵל וְהָאֱמֶת
שֶׁבֵּינְתַיִם זֶה אָסוֹן
הַכֹּל קוֹרֵס, לֹא מִסְתַּדֵּר
כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם הִגָּיוֹן
הַחֻקִּים פֹּה אֲחֵרִים
הַכֹּל מַפְחִיד כָּאן וּמוּזָר
הַחַיִּים, הַתָּכְנִיּוֹת
כְּלוּם לֹא מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ דָּבָר
אֲבָל הוּא הַמְּתַכְנֵת
צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁהוּא מֵבִין
וְגַם אִם קָשֶׁה לְהִתְמוֹדֵד
צָרִיךְ תָּמִיד לְהַאֲמִין
לִנְשֹׁם טִפָּה יוֹתֵר עָמֹק
לָתֵת לְזֶה רַק עוֹד קְצָת זְמַן
לִזְכֹּר שֶׁזּוֹ גִּירְסָה אַחֶרֶת
שֶׁזֶּה כְּבַר לֹא אוֹתוֹ עוֹלָם