עֶרֶב אַחַד
מִישֵׁל וְאוֹבָּמַה
רָצוּ אֲרוּחָה מְקוֹרִית
הֵם יָצְאוּ לְדַרְכָּם
מֵהַבַּיִת הַלָּבָן
וְעָצְרוּ בְּאֵיזוֹ מִסְעָדָה כַּפְרִית

כְּשֶׁהֵם יָשְׁבוּ לַשֻּׁלְחָן
מִישֵׁל רָאֲתָה
אֶת בַּעַל הַמִּסְעָדָה מִתְקָרֵב
הִיא קָמָה אֵלָיו
וְחִבְּקָה אוֹתוֹ מִיָּד
חִבּוּק אֶחָד אָרֹךְ מִכָּל הַלֵּב

"מִי זֶה הָיָה?"
שָׁאַל אוֹבָּמַה בִּפְלִיאָה
כְּשֶׁהַבָּחוּר הִסְתּוֹבֵב וְהִתְרַחֵק
"מִישֶׁהוּ שֶׁיָּצָאתִי אִתּוֹ פַּעַם"
הִיא אָמְרָה
"כִּמְעַט הָיָה בֵּינֵנוּ מַשֶּׁהוּ בֶּאֱמֶת"

"אַתְּ יוֹדַעַת, אִם הֲיִיתֶם מִתְחַתְּנִים"
צָחַק אוֹבָּמַה
"הָיְתָה לָךְ הַיּוֹם מִסְעָדָה כַּפְרִית"
"לֹא", אָמְרָה מִישֵׁל
"אִם הָיִינוּ מִתְחַתְּנִים
הוּא הָיָה הַיּוֹם נָשִׂיא אַרְצוֹת הַבְּרִית"