אַתְּ בָּאָה לְשֻׁלְחָן עִם הַתִּיק הַזֶּה
הַגָּדוֹל, הַכָּבֵד, הַמַּפְחִיד
אַתְּ לֹא רוֹצָה שֶׁאֲנָשִׁים יְדַבְּרוּ אִתָּךְ עָלָיו
אַתְּ גַּם לֹא יוֹדַעַת מָה לְהַגִּיד

אַתְּ עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַיִךְ וְחוֹשֶׁבֶת
לָמָּה שֶׁמִּישֶׁהוּ יִרְצֶה
לָשֶׁבֶת אִתָּךְ לַשֻּׁלְחָן?
לָקַחַת עַל עַצְמוֹ תִּיק כָּזֶה?

הָרִימִי רֹאשֵׁךְ
וְתִרְאִי שֶׁבְּעֶצֶם
לְכֻלָּם מִסָּבִיב יֵשׁ תִּיקִים
לְכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה
שֶׁהוּא בָּטוּחַ שֶׁאַף אֶחָד לֹא יָבִין
אַל תְּפַחֲדִי לָתֵת לַאֲחֵרִים
לִלְמֹד לְהַכִּיר אוֹתָךְ לְאַט
כִּי מִי שֶׁיִּדַּע לְהַקְשִׁיב לָךְ
יֹאהַב אוֹתָךְ בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאַתְּ

אַתְּ בָּאָה לְשֻׁלְחָן עִם הַתִּיק הַזֶּה
וּמַסְתִּירָה אוֹתוֹ בֵּין הַכִּסְּאוֹת
אַתְּ כָּל כָּךְ מְפַחֶדֶת שֶׁיָּשִׂימוּ לֵב אֵלָיו
שֶׁרֹב הַזְּמַן אַתְּ לֹא נִשְׁאֶרֶת לְגַלּוֹת

אַתְּ בּוֹחֶנֶת מֵרָחוֹק אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים
וְחוֹשֶׁבֶת לְעַצְמֵךְ כָּל הַזְּמַן
הַלְוַאי וְהָיִיתִי אַחֶרֶת
רְגִילָה וּפְשׁוּטָה כְּמוֹ כֻּלָּם

אֲבָל זֶה שֶׁקֶר אַתְּ יוֹדַעַת
כִּי אֵין בְּעוֹלָם
אֲנָשִׁים שֶׁהֵם סְתָם רְגִילִים
אִם תַּבִּיטִי מִתַּחַת לַכִּסְּאוֹת
תִּרְאִי שֶׁלְּכֻלָּם יֵשׁ תִּיקִים
זֶה חֵלֶק מִמֵּךְ, זֶה מָה שֶׁהוֹפֵךְ
אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלָּךְ לַהֲכִי מְיֻחָד
מִי שֶׁיִּלְמַד לְהַכִּיר אוֹתָךְ
יֹאהַב אוֹתָךְ בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאַתְּ