שָׁנָה טוֹבָה?
בִּרְצִינוּת?
הָאֱמֶת הִיא שֶׁכָּרֶגַע אֲנִי מוּכָן
לְהִסְתַּפֵּק בְּשָׁנָה סְבִירָה
שָׁנָה כָּזוֹ בְּלִי בָּלָגָן

פָּחוֹת וִירוּסִים מִשְׁתּוֹלְלִים
פָּחוֹת כַּלְכָּלוֹת שֶׁמִּתְרַסְּקוֹת
מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא יוֹתֵר כְּמוֹ קוֹמֶדְיָה רוֹמַנְטִית
וּפָחוֹת כְּמוֹ סֶרֶט אֲסוֹנוֹת

שָׁנָה שֶׁבָּהּ אוּכַל לָצֵאת הַחוּצָה
שֶׁאוּכַל לְבַקֵּר אֶת הַהוֹרִים
לִרְאוֹת הוֹפָעָה
לֶאֱכֹל בְּתוֹךְ מִסְעָדָה
לְדַבֵּר עִם מִישֶׁהוּ פָּנִים מוּל פָּנִים

וְזֶה מַצְחִיק
כִּי כָּל שָׁנָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד
אֲבָל הַשָּׁנָה אֲנִי רַק רוֹצֶה שֶׁזֶּה יִהְיֶה
רָגִיל כָּזֶה, פָּשׁוּט כָּזֶה, כְּמוֹ פַּעַם
וְשֶׁנַּעֲרִיךְ אוֹתוֹ אֶת הָרָגִיל הַזֶּה